מה עושים במקרה של תאונה עם נפגעים?
אף אדם אינו חסין מתאונת דרכים.
הנני מייצגת לקוחות רבים אשר מוגש נגדם כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים ולעולם לא נתקלתי במקרה בו הנהג טען, כי פגע במעורב בכוונה חלילה או שאינו מצר על קרות התאונה.
לצערנו הרב, תאונות דרכים מתרחשות על בסיס יומי.
נקלתי למצב של תאונה, מה עושים במקרה של תאונה עם נפגעים?
כעת, חשוב לדעת מה נכון לעשות מיד אחרי מקרה בו קרתה תאונת דרכים עם נפגעים (או כמובן פגיעה ברכב בעקבות תאונה) על מנת לשמור על בריאותנו ובריאותם של המעורבים ובאלו מקרים נוכל למנוע הגשת כתב אישום נגדנו ובכך לשמור על רשיון נהיגתנו בחזקתנו. אז מה עושים במקרה של תאונה?
רבים מן הנהגים המעורבים בתאונת דרכים, נבהלים מעצם התאונה, מקרות הנזק ו/או מהאפשרות שיואשמו בדין כתוצאה מהתאונה כאמור.
על כן, חשוב מאוד להביט על התמונה בכללותה, ולהבין את מדיניות בתי המשפט והחוק אשר חלים במקרים כגון אלו.
לעיתים דווקא מקנן בנו האינסטיקט הטבעי והדילמה של האם כדאי להגיש עזרה, או שמא אולי כדאי להתרחק מן האירוע?
תחילה ועל מנת להבין את המסגרת בה אנו נמצאים, יש להבין כי קיים חוק בבסיס כל האמור, ואשר נקרא 'לא תעמוד על דם רעך'.
חוק זה קובע באופן מפורש, כי אין זה משנה אם הנהג הוא זה שגרם לתאונה או היה מעורב בה [הערת אגב: גם מי אשר היה עד ונכח בקרות התאונה] עליו להזעיק ו/או להגיש עזרה לנפגעים הנמצאים בזירת התאונה, והכל כמובן גם תלוי במצבו הרפואי, הגופני והפיזי באותה עת.
מה אומר החוק על תאונות דרכים עם נפגעים?
- תקנה 144 – במקרה של תאונת דרכים, שתוצאתה פגיעה בגוף או הריגה, נוהג המעורב בתאונה מחויב לפעול על פי הוראות החוק.
- סעיף 64א- הפקרה אחרי פגיעה - נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה
- ההוכחה הנדרשת בשני הסעיפים - על התביעה להוכיח, כי בנסיבות המקרה הנאשם היה צריך להיות מודע לכך שהיה מעורב בתאונת דרכים, ושידע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם.
- העונש - על פי תקנה 144 יכול להגיע למאסר של שנתיים ופסילת רשיון (להלן:"הסעיף המקל").
אך אם נהג מואשם בסעיף 64א לחוק, העונש יכול להגיע גם ל-9 שנות מאסר ופסילת רשיון ממושכת (להלן:"הסעיף המחמיר"). - מה מפריד בין העבירות: בבסיסה של כל אחת מן העבירות עומדת מטרה אחת - קביעת נסיבות התאונה.
בעבירה מסוג הסעיף המחמיר, עולה אופי של נסיון להתחמק מן העבירה.
המקרה ה"קלאסי" הינו כאשר נהג נס ממקום התאונה, אינו קורא לשירותי ההצלה, ומרחיק עצמו מן העבירה ככל האפשר.
בהקשר לכך, מקרה שנידון בפסיקה דיבר על נהגת אשר בשעת לילה מאוחרת, חשה במכה ברכבה, חששה לעצור ורק בהגיעה לביתה הבחינה בכתמי דם על רכבה.
ומייד שבה למקום התאונה שם מצאה את גופת קורבן התאונה, ומיד פונה למשטרה, לכאורה התנהגות אנושית ומופתית, אך בית המשפט העליון בחר דווקא שלא להתחשב בנסיבות הנהגת, והרשיע אותה בסעיף המחמיר, תוך שהוא מתחשב בנסיבות אך ורק לעניין שנות המאסר אותן גזר על הנאשמת.
אולם, ישנה גם פסיקה מקלה, לדוגמא, נהג, אשר היה מעורב בתאונה דרכים עם נפגעים, עצר את רכבו, אך לא הגיש עזרה ולא מסר את פרטיו, הואשם בעבירה המקלה דווקא, וזאת בשל נסיבותיו המקילות ופגיעה מינורית בנפגע.
חשוב לזכור, כי אם חזר הנהג למקום האירוע, אך לא הושיט עזרה או ירד מן האוטו לברור קרות הנזק ולא נשאר עד להופעת שירותי ההצלה יכולה להחשב כהפקרות.
בית המשפט בבואו להרשיע את הנאשם, נותן משקל משמעותי גם לתוצאות התאונה ומידת הפגיעה בקורבן התאונה.
מה עלינו לעשות מיד אחרי תאונת דרכים עם נפגעים?
ככל הנראה, הסעיף המקל נועד לחייב אדם בהושטת עזרה במהירות המירבית ולמנוע ממנו את אפשרות העלמת ראיות מזירת התאונה, בעוד הסעיף המחמיר נועד למנוע התנהגות פסולה ובכן, כיצד על נהג לפעול בכל מקרה של תאונת דרכים עם נפגעים או הרוגים:
- עליו לעצור מייד את רכבו ולא להזיזו אלא באישור שוטר או בעת הצורך.
- עליו להגיש עזרה ככל שביכולתו על פי הכשרתו.
- להזעיק את שירותי ההצלה, לדאוג למניעת כל נזק נוסף לנפגע.
- להמתין ליד הנפגע עד הגעתם של שירותי ההצלה.
- באין אפשרות ידאג בעצמו להעברתו לרכב המתאים.
- למסור לשוטר ולבעל עניין את פרטיו.
- להודיע למשטרה על קרות התאונה ונסיבותיה.
בכל מקרה של מעורבות בתאונת דרכים, מתן העזרה חשוב מאין כמוהו.
לא רק שבמקרה שבו מורשע נהג בתאונה, הוא לא יואשם בסעיפי החוק הנזכרים מעלה, ולא יהיה חשוף לעונשים כאמור, אלא ובעיקר שהינו יכול להציל חיי אדם.
סעו בזהירות.
במקרה בו הנהג הוא הנפגע היחידי – האם יוגש נגדו כתב אישום ?
לשכת התביעות, נוטה להגיש כתבי אישום גם במקרים בהם מדובר בתאונה עצמית וללא פכיעה באדם בעקבות תאונה.
אולם, עורך דין דיני התעבורה, יעמול להוכיח, כי התאונה היתה בלתי נמענת ועל כן, יש לבטל את כתב האישום ולגנוז את התיק המיוחס לנהג.
במקרה בו לא היה מגע בין כלי הרכב ו/או בין הרכב להולך הרגל ובכל זאת התרחשה תאונת דרכים – האם יוגש נגד מי מהצדדים כתב אישום?
לכאורה, במצב של תאונה פסיבית, לדוגמא, כאשר נהג לכאורה נסע במהירות מופרזת וכתוצאה מכך נבהל הולך רגל מעד ונפצע, יכולה לשכת התביעות להגיש כתב אישום.
אולם, עליה הנטל להוכיח, כי קיים קשר סיבתי בין המקרים.
- תאונת דרכים עם נפגעים
כיצד תקבע המשטרה מי אשם בתאונת דרכים עם נפגעים?
יחידת המשטרה אשר מקבלת את הדיוח על אירוע תאונת הדרכים, אמורה לשלוח בוחן תנועה למקום התאונה ולחקור את המעורבים.
לאחר איסוף הנתונים, בוחן התנועה אמור לערוך דוח בוחן מפורט באשר לחקר התאונה ומסקנותיו ממנה.
לעיתים לאחר חקירת המוערבים ובחינת כלי הרכב אשר נכחו באירוע, מגיע הבוחן לכלל מסקנה, כי התאונה היתה בלתי נמנעת ואין להטיל אשם על ידי מי מהצדדים.
האם נהג מחוייב לתת לשוטר בדיקת שתן / דם אחרי תאונת דרכים?
מבחינת החוק, תאונת דרכים מקנה לשוטר זכות לדרוש מנהג בדיקת שתן, שכן היא לכאורה מעלה חשד לשימוש בסם ו/או במשקאות משכרים בעת נהיגה.
אולם, בדיקת שתן ו/או דם תהינה קבילות אך ורק אם נטילתן עמדו בדרישות החוק (!)
במקרה בו הוגש נגד הנהג כתב אישום, מהו העונש צפוי לו באם יורשע בתאונת דרכים עם נפגעים?
העניין תלוי בהרבה משתנים. כמו למשל מהם סעיפי האישום המיוחסים לנהג, האם נגרמו חבלות, מהי מידת החבלות, והחשובים ביותר:
מהי מידת האשם של הנהג והאם על פי הראיות, עולה ספק באשמתו בקרות התאונה.
כיצד ניתן לבטל את כתב האישום אשר הוגש נגד נהג בגין גרימת תאונת דרכים?
ביטול כתב אישום או זיכוי מעבירה של גרימת תאונת דרכים בהחלט אפשרי.
אולם, העניין מצריך בדיקה מעמיקה של עורך דין תעבורה מומלץ.
לאחר בחינת החומר המשפטי, ניתן להעריך את מצבנו ואת סיכויינו לזיכוי מלא בתיק.
מה עושים במקרה של פגיעה בתאונה?
כל האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין לדיני התעבורה.
