הסתכלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במקרי דכאון וחרדה

על פי הסטיסטיקה הקיימת בשנת 2019, כ-18% מאזרחי ישראל סובלים מדכאון או הפרעה כלשהי, כאשר כ-5 % מהמאובחנים בדכאון או חרדה מאובחנים כמקרים "חמורים"..

אכן ממצאים שאין להתעלם מהם.

אין כל פסול לסבול מהפרעה כזו או אחרת, אולם רבים מאותם אזרחים הינם נהגים אשר סביר, כי יקראו להבדק על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ומוצאים עצמם חסרי אונים, שעה שהם צריכים להתמודד עם מצבם הרפואי ובמקביל להתמודד עם ההליך הסבוך מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

רבים מלקוחותיי סובלים מבעיה רפואית כזו או אחרת ובדרגות חומרה כאלו ואחרות וכולם בסופו של יום מחזיקים ברשיון נהיגה.

כיצד? נברר במאמר שאלות ותשובות שלפניכם.

להלן כמה שאלות נפוצות ותשובותיהן באשר למקרי חרדה ו/או דכאון אשר נבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים

האם עלי לדווח למכון הרפואי על חרדה או אירוע דכאוני אותו חוויתי בעבר או בהווה?

על פי "החוק היבש", על נהג לדווח למשרד הבריאות באם ישתנה מצבו הרפואי.

אולם, יש לבחון כל מקרה לגופו וישנם מקרים שלא מדובר בשינוי לרעה או במסוכנות כלשהי, על כן, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל או רופא משפחה ולשאול אותו האם עלינו לדווח על אירוע ו/או אירועים רפואיים אותם חווינו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

יצויין, כי כדאי להתיעץ עם רופא גם אם מדובר באירוע יחיד או באירוע יזום כלומר, שאנו בעצמנו יזמנו אותו (אשפוז מרצון וכיוצ"ב).

מי עלול לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אודות אירוע חרדה ו/או נסיון אובדני ו/או דכאון אשר חוויתי?

במידה והרופא המטפל שלי ימצא, כי אני נוהג ויתכן, כי נהיגתי מהווה סכנה לעצמי ו/או לציבור, אזי שהרופא מחוייב על פי פקודת התעבורה, לדווח למשרד הבריאות אודות שינוי במצבי הרפואי.

לאחר מכן, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ישלח אלי זימון לצורך בדיקה רפואית פסיכולוגית ו/או פסיכיאטרית ו/או אישיותית.

יצוין, כי ישנם מוסדות נוספים אשר עלולים לדווח על שינוי במצבנו הרפואי והם המוסד לביטוח לאומי, צה"ל, בית המשפט, משרד הרישוי והמשטרה.

האם כל התקף חרדה או אירוע דכאוני ידווח ישירות למכון הרפואי ויפגע ברשיון הנהיגה שלי?

לא. רופאים רבים, מתחומים שונים, אינם רואים לנכון לדווח על אירוע קל אשר אינו מהווה סכנה לנהג ו/או לציבור.

זומנתי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים עקב דכאון, האם כדאי לומר לרופא מטעם המכון הרפואי את סוג התרופות אותן אני נוטל?

אין טעם להסתיר מידע זה, שכן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הוא אחד הגופים אשר מורשים לבדוק את תיקנו הרפואי בקופת החולים.

יצויין, כי טיפול תרופתי אמור להועיל לבריאותך ולתפקודתך ואינו אמור להיות דבר פסול

האם אני יכול לבחור שלא להופיע לבדיקות מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כיון שאני חש טוב יותר וכעת איני חש בדכאון או חרדה?

במידה ונבחר שלא להופיע למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המכון הרפואי יתלה את רשיוננו ללא בדיקה מטעמו(!).

לכן, במקרים בהם איננו חשים בדכאון ו/או טופלנו כהלכה בתקופה שבין האירוע הרפואי לבין הזימון למכון הרפואי, חשוב בכל זאת להגיע למכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולהבדק ולא למנוע מאיתנו את הזכות להוכיח את תקינות בריאותינו או העדר כל חרדה או דכאון חמורים.

מה פירוש המילים התליית רשיון על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

התליה פרושה מאין עצירה או הקפאה של רשיון הנהיגה עד בירור מול משרד הבריאות או עד שנוכיח את כשירותינו. התליית רשיון נרשמת במסופי המשטרה.

האם המרב"ד יכול להתלות את רשיוני רק על סמך מסמכי קופת החולים או סיכום רפואי מאת בית החולים במקרה בו אושפזתי? ללא בדיקה נוספת?

התשובה כאן אינה מבשרת טובות לנבדקים, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא בעל סמכות להתלות רשיונו של נהג גם טרם בדיקות מטעמו, אם מצא, כי קיימת מסוכנות מיידית מנהיגתו על הכביש.

אושפזתי מרצון ושוחררתי לביתי. לאחר תקופה ארוכה בה אני נוהג ללא דופי, ודווקא לאחר ששבתי לעצמי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בחר להתלות את רשיוני. האם זה יתכן?

אכן אנו נתקלים לא פעם במצבים אבסורדים, כי התלית הרשיון הנהיגה על ידי המכון הרפואי, מגיעה חודשים רבים אחרי האירוע אשר, לכאורה, היה אירוע דכאון.

לעיתים מצב רפואי דכאוני כבר אינו רלוונטי, שכן הנהג ישתחרר מאשפוז והינו מאוזן.

אולם, בשל איטיות המערכות השונות של משרד הבריאות ומשרד הרישוי מצבים ושל המכון הרפואי - מקרים אלו אכן מתרחשים.

כדאי לצור קשר עם עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר יוכל לסייע לכם לקצר את התהליך הסבוך במהירות האפשרית.

כיצד עלי לפעול במקרה בו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בחר שלא להשיב לי את רשיון הנהיגה שלי עקב דכאון?

במצבים כאלו, יש לנו סמכות להגיש ערעור על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לועדת הערר על המכון הרפואי אשר ממוקמת בתל השומר.

ישנם מקרים, בהם לא נהיה מחוייבים להגיש ערר ונוכל להשיב את התיק הרפואי לבדיקה נוספת במכון הרפואי לבטיחות בדרכים

אני נוטל תרופות נוגדות דכאון, האם בטוח שהמכון הרפואי יתלה את רשיון הנהיגה שלי?

חד משמעית לא. נטילת תרופות נגד דיכאון אינן במיידי גורמות לנו לאי כשירות ועל המכון הרפואי להפעיל שיקול דעת נרחב במקרים שכאלו.

במידה ונקראתי לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אולם נעשו לי בדיקות אישיותיות באמצעות מחשב- כיצד אדע על בסיס מה תהיה מורכבת תשובת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

ניתן להזמין את תיקנו מהמכון הרפואי עצמו. י

שנם מקרים בהם המכון הרפואי מתיר אך ורק לעורך דין או פסיכולוג לראות את החומר המצוי בתיק ואז יאלץ עורך הדין לחתום על התחייבות שלא יכול להציג הוא את החומר אשר ניתן לו מהמכון הרפואי לידינו אולם, איש המקצוע יוכל לסייע לנו באמצעות קריאתו ולמידתו בעצמו.

האם בכל מקרה כדאי להגיש ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

בהחלט לא. ישנם מקרים בהם גם עורך דין טוב ככל שיהיה, לא יכול לסייע במיידי לנהג ויש להמתין שיחלוף פרק זמן מסויים עד לקבלת רשיון הנהיגה.

חשוב לא להתפתות להבטחות שווא ולהתייעץ עם עורך דין תעבורה מומחה בתחום המכון הרפואי.

ישנם מקרים כי תחלואה גופנית ממושכת היא זו אשר הביאה אותנו למצב של דכאון או חרדה האם הסיבה אשר הביאה אותי למצב דכאון, רלוונטית עבור המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ? האם גם ההיבט הגופני יבדק?

ברגע שאנו מגיעים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, תהיה הסיבה אשר תהיה, עלינו לקחת בחשבון, כי יתכן ותהיה לנו גם בדיקה גופנית קלה (לא חודרנית חלילה), ויתכן ונשאל על המצב הגופני שלנו.

לא בטוח שישנה משמעות רבה לתוצאה הסופית, אולם יש לקחת בחשבון שאלות אלו שיתכן ויעלו על ידי מי מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

האם כדאי להתייעץ עם עורך דין טרם הגעה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים או שבשלב זה אין טעם ויש להמתין לתשובת המכון הרפואי?

מבין כל המקרים בהם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמננו לבדיקה דווקא במקרים אלו, של דכאון או חרדה, הכי כדאי להגיע להתייעצות לפני הבדיקה של המכון הרפואי.

שכן, במקרים אלו ייעוץ נכון יכול להשפיע משמעותית על מהירות ההליך ועל תוצאת ההליך של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

לסיכום, נביט על דוגמא מהו פועלנו במקרה שהמכון הרפואי החליט שלא להשיב לנהג את רשיונו:

נהג אשר חווה 2 משברים בחייו האישיים וכתוצאה מכך, חווה 2 נסיונות אובדניים.

לאחר האירוע האחרון, אושפז בשנית הנהג לתקופה קצרה ושב לביתו. כעבור מספר חודשים, נקרא הבחור הצעיר לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים שם נמסר לו, כי אינו יכול לנהוג עד סיום הבדיקות מטעם המכון הרפואי(!).

גם בסיומן של כלל הבדיקות אשר נערכו לו מטעם המכון הרפואי, התשובה היתה שלילית.

הנהג הגיע למשרדי מתוסכל וחסר אונים ובצדק. אולם, מייד הגשנו כתב ערר לועדת הערר על המכון הרפואי, שם שטחנו את כל הטענות בעניינו של הנהג החביב.

וראו איזה פלא, כאשר הגענו לפני ועדת הערר הנכבדה, ופרסנו שוב את משנתנו, שב לאלתר רשיון נהיגתו של הנהג על אף אותו דכאון שחווה.

שמרו על בריאותכם ועל רשיונכם!

האמור לעיל, אינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין המתמחה בתחומו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.