ועדת שחרורים (ועדת שליש) – מהי חשיבות רש"א?

מה זה ועדת שחרורים (רש"א) ומה חשיבותה?

פעמים רבות נתקלתי באסירים, אשר אינם מודעים לחשיבות הכנת תיקם בפני ועדת השחרורים ומוצאים עצמם, למצער, מסורבים לניכוי השליש ממאסרם, על ידי אותה ועדה.

על כן, משרדנו אמון על חשיפת ההליך אותו הם אמורים לעבור טרם הגעתם לועדת השחרורים, בצורה הנכונה ביותר ועל מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר.

כיצד נעשה זאת ? נבוא ערוכים ומוכנים לועדת השחרורים.

חלק נכבד מהכנה טובה, מצריך אותנו לקבל חוות דעת חיובית מהרשות לשיקום האסיר.

רש"א – הרשות לשיקום המבקש ותוכנית שיקום

הרשות לשיקום האסיר היא גוף ממשלתי, שיקומי-טיפולי הפועל מכח חוק הרשות לשיקום האסיר ואחראי על שיקום אסירים בתקופת המאסר ואחריו.

מטרת הגוף הינה שיקום אסירים ושילובם בחברה.

לפני הגעה לועדת השחרורים, כדאי להכין תכנית רש"א (תוכנית מטעם הרשות לשיקום האסיר) או תכנית שיקום פרטית המתאימה לאופי העבירות אשר מיוחסות למבקש.

לחוות דעתה של יועצי הרשות לשיקום האסיר קיימת חשיבות רבה.

גם אם המבקש עבר שיקום מוצלח, על חוות הדעת להציג את הממצאים בצורה האופטימלית, על מנת שועדת השחרורים תתרשם שאכן מצבו מאפשר שחרור מוקדם.

חוות דעת חיובית מהרשות לשיקום האסיר תחשב כבעלת משקל רב לקבוע אם לקבל את בקשת המבקש לשחרור מוקדם.

במידה וחוות דעת של רש"א תצא שלילית, רצוי מאד שהמבקש יפנה לוועדת השחרורים חוות דעת מומחה אשר ממליץ על תוכנית שיקום אשר לדידו יאפשרו לאסיר להשתקם ולא לחזור ולבצע עבירות נוספות ולהיות לכאורה, שוב לנטל על החברה.

רש"א

כיצד נקבל תוכנית שיקום אשר תוצג גם היא בפני ועדת שחרורים?

עובד סוציאלי מטעם שירות בתי הסוהר יעדכן את יועצי הרשות לשיקום האסיר אודות נתוני המבקש וכן המבקש יפגש עם יועצי הרשות לשיקום האסיר לצורך הכנת תוכנית השיקום.

כך שחוות הדעת של רש"א אשר תוצג בפני ועדת השחרורים תכיל פרטים רבים אודות המבקש ותתייחסת לכל תחומי חייו:

התחום האישי, הנפשי, הרפואי, התעסוקתי והשיקומי.

מהן הקריטריונים אשר הרשות לשיקום האסיר תתייחס אליהם?

  1. חוות דעת פסיכיאטרית – באם עבר המבקש הסתכלות פסיכיאטרית ו/או טיפול נפשי הרי שחוות הדעת תכיל את המידע אשר ערך הפסיכיאטר המחוזי אודות המבקש.
    באם לא עבר המבקש כל הסתכלות, הרי שתינתן חוות דעת רפואית מבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר.
  2. אפשרויות השתלבות בעבודה - רש"א תפרט בחוות דעתה תוכנית לשיקומו של המבקש בין אם באמצעות תוכנית טיפולית ובין אם בעבודה סדירה (כמובן שהדבר ישוקלל בהתאם למידת הפיקוח אשר תושת על המבקש).
  3. עבירות המבקש ודפוס התנהגות - חוות הדעת תבחן האם המבקש הינו בעל דפוס התנהגות עבריינית או שמא מדובר במעידה חד פעמית / במקרים בודדים שסביר שלא יחזרו על עצמם בעתיד.
  4. פיצוי לנפגע העבירה – האם שילם המבקש את הפיצוי ו/או הקנס, אשר נגזר על המבקש בגזר הדין בבית המשפט.
    נציין כי העדר תשלום עלול לפגוע בחוות הדעת של המבקש שתוצג בפני ועדת השחרורים ועל כן רצוי לשלם את הקנס או לפרוסו לתשלומים.

רש"א בעבירות מין ו/או אלימות

חשוב לדעת, כי בעבירות מסוג זה, תעמוד לנגד עיניה של ועדת השחרורים חוות דעת של הגורם המטפל באלימות במשפחה מטעם שירות בית הסוהר וכן חוות דעת מטעם הגורם המטפל בבריאות הנפש מטעם שירות בתי הסוהר.

כאשר מדובר בעבירות של גילוי עריות, תעמוד לנגד עיניה של ועדת השחרורים גם חוות דעת מטעם הגורם המטפל בעבירות של גילוי עריות בשירות בתי הסוהר.

הצגת חוות דעת הרש"א בפני ועדת השחרורים

הצגת חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר הינה מהותית.

על כן, לעיתים יהיה נכון לבקש דחייה של הדיון בפני ועדת השחרורים עד להכנת תוכנית שיקומית מותאמת למבקש על ידי יועצי רש"א.

תוכנית השיקום (אשר תחל בין 90-180 יום טרם ועדת השליש), מועברת לעיונה של ועדת השחרורים ורק אחרי העברת התוכנית ועיונה על ידי הועדה - יזומן המבקש לדיון בפני הרכב ועדת השחרורים.

חוות דעת חלקית

על חוות הדעת להיות מלאה בכל הפרטים הרלוונטים לשחרורו המוקדם של המבקש.

כלומר, במידה ויעלה ספק באשר לאפשרות השיקום של המבקש – הספק ישחק לרעתו כך שוועדת השחרורים תתקשה לקבל החלטה חיובית באשר לשחרור מוקדם.

לכן, טרם הגעה לועדת השחרורים, חשוב, כי חוות הדעת לא תשאיר ספק באשר לשיקום האפשרי ותכלול את כל הצרכים של המבקש ושל צדדי ג הקשורים בו.

מי הנוכחים בועדת השחרורים

מבקש הבקשה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה מומחה.

בנוסף, נפגעי עבירת מין או אלימות זכאים להיות נוכחים ולהביע את עמדתם בפני ועדת השחרורים לפני קבלת החלטה בדבר שחרור מוקדם או יציאה לחופשה של המבקש שפגע בהם.

מדוע כדאי להיות מיוצג בפני ועדת השחרורים?

כידוע, דיון בפני ועדת השחרורים יכריע החלטה גורלית עבור המבקש, במידה ולא יאושר שחרור מוקדם הרי שהפעם הבאה בה יוכל לבקש המבקש שחרור מוקדם תהיה לאחר 6 חודשים ממועד החלטת הועדה הראשונה (אלא אם כן הועדה קבעה פרק זמן אחר או נתבקשה על ידי רש"א לדון בעניין המבקש במועד אחר).

בעוד הפרקליטות תדאג להגן היטב על אינטרס המדינה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מעשית ומכירה היטב את ועדות השחרורים, תפקידו של עורך הדין של המבקש להגן נחרצות על אינטרנס המבקש תוך הכרת הלך הרוח המדוייק של ועדת השחרורים וידע להשיב על כל אותן טענות משפטיות מטעם המדינה אשר תבקש להטות את המאזניים לטובתה.

עורך דין אשר בקיא בייצוג בפני ועדות השחרורים ידע לערוך את הבקשה לשחרור מוקדם בצורה שתעלה את הסיכויים לשחרור מוקדם באופן משמעותי ומנסיוני – תמנע הרבה פעמים גרימת נזק בלתי הפיך למבקש.

ועדות שחרורים נוספת?

יש לציין כי במקרים בהם תקופת השליש הינה ארוכה וועדת השחרורים תבחר לשחרר את המבקש שחרור מוקדם, אזי שיקבעו דיוני ביקורת, בהם על המבקש יהיה להתייצב (בפני בית המשפט המחוזי באיזור שיפוט ועדת השחרורים) ולהראות כי הוא אכן עומד בתנאים שנקבעו לו.

שתפו:

עורכת דין דנה דוד
עורכת דין דנה דוד

למשרדינו ניסיון עשיר ביצוג נאשמים בתחום התעבורה בעבירות כגון נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה תאונות קטלניות, ייצוג מקיף בועדת ערר של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ועוד.

פתח וואטסאפ
נשמח לעזור!
היי,
איך אפשר לסייע?
 

 

 
דילוג לתוכן