ועדת שחרורים (ועדת שליש) – כל המידע הדרוש לקבלת שחרור מוקדם

כל אסיר יודע על קיומה של ועדת שחרורים או בשמה המוכר 'ועדת שליש'.

אולם, לא כל אסיר מודע לחשיבות הדיון בפני ועדת השחרורים ולתכליתה.

במאמר זה, אשיב על שאלות, אותן נשאלתי פעמים רבות על ידי לקוחותי אשר נמצאים לפני דיון בפני ועדת השחרורים המיוחלת ותוהים כיצד ניתן להגיע לתוצאה הרצויה בועדת השחרורים,

שהינה כמובן שחרור מוקדם בתנאים הנוחים ביותר.

תחילה חשוב להבין, כי יעודה של ועדת שליש,

הינו בעיקר לעודד התנהגות טובה ושיקום (במידת הצורך) בעת תקופת המאסר ולאחריו.

מכאן גם נולד המונח 'הורדת שליש על התנהגות טובה'.

שנית, יש לזכור, כי ועדת השחרורים הינה חשובה מאין כמותה,

שכן תוצאותיה הינן קריטיות לחירותו של המבקש,

אשר ריצה תקופה לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח וכעת מייחל להשיב לעצמו את עצמאותו חייו וחירותו.

יתר על האמור, תוצאותיה של ועדת השחרורים הן קיצוניות, כלומר,

(כמעט) שאין בהחלטתה מקום להסדר או פשרה בין המבקש לפרקליטות ומדובר בהחלטה חד משמעית,

קרי - החלטה חיובית המורה על שחרור מוקדם או חו"ח שלילית.

איך החל הרעיון של ועדת שחרורים?

בשנת 1840, התמנה אלכסנדר מקונוצ'י למפקד על האי נורפוק שבאנגליה.

על מנת לעודד את האסירים אשר שהו באי החליט לזכות אותם ביציאה מוקדמת מן המאסר.

אולם, הפרת הכללים אשר קבע להם, הייתה מביאה להחזרתם לכלא.

השלטון האנגלי אומנם, לא היה מרוצה מתוכניתו של מר מקונוצ'י וביטל את תוכנית זו,

אולם אנו זכינו לאפשרות של שחרור מוקדם.

מהיכן אנו שואבים את חוק השחרור המוקדם?

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, אשר נערך בשנת 2001.

מהו הרכב ועדת שחרורים?

בריצוי מאסר עד 25 שנים, הרכב הועדה יכיל שופט בדימוס שיעמוד בראש ועדת שליש,

2 נציגי ציבור בעלי נסיון של מינימום 5 שנים בתחום טיפולי (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרמינולוגיה, חינוך, פסיכיאטריה)

וכן קצין שב"ס (שירות בתי הסוהר).

לנציג השב"ס אין זכות הצבעה, אולם יכול הוא להציג את דעתו בפני ועדת השחרורים.

מי רשאי להגיש בקשת שחרור מוקדם לועדת שחרורים?

המרצה מאסר בין 3 חודשים ל-6 חודשים וסיים 2/3 מתקופת המאסר,

רשאי לבקש שחרור מוקדם על תנאי, מאת נציב בתי הסוהר.

המרצה מאסר העולה על 6 חודשים (עד 25 שנים) וסיים 2/3 מתקופת מאסר,

רשאי לבקש שחרור מוקדם על תנאי מועדת השחרורים.

כמו כן, ועדת שליש יכולה לשחרר אסיר שעה שמצבו הרפואי רעוע: מצב דמנטי,

חולה סרטן, מועמד להשתלה אדם גוסס או מחוסר הכרה.

מהן הקריטריונים אותם שוקלת ועדת השחרורים ?

השיקולים אותם תשקול ועדת השחרורים בבואה להחליט על שחרור מוקדם,

נקבעו על פי חוק ועל פי הפסיקה אשר התגבשה לה עם הזמן.

אפרט לפניכם את שיקולי ועדת השחרורים העיקריים:

1. האם המבקש יסכן את שלום הציבור
2. האם המבקש יסכן את משפחתו
3. האם המבקש מסוכן לנפגע העבירה
4. מהם סיכוייו של המבקש לשיקום
5. התנהגות המבקש בעת המאסר
6. העבירה שבשלה נושא המבקש עונש מאסר - נסיבות ביצוע העבירה, סוג העבירה, חומרתה, ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן האם ניתנה חנינה.
7. תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד המבקש - סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן.
8. הרשעותיו הקודמות של המבקש - סוגי ומספר העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן.
9. דיונים קודמים בועדות בענינו של המבקש והחלטות בהם.
10. הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו.
11. התנהגותו של המבקש בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו.
12. תקנת הפרט/שיקום – האם המבקש השתקם ולא יחזור לסורו
13. תקנת הציבור/מסוכנות – האם המבקש עלול לחזור על העבירות שביצע או שמא העונש הרתיעו די.

מהם הגורמים המהותיים ביותר הנבחנים בועדת שחרורים?

התנהגות המבקש, מסוכנות המבקש, הבעת החרטה וכן עמדת הנפגע

נעמוד על גורמים אלו על מנת להבין את סיכויי המבקש לניכוי שליש על ידי ועדת השחרורים

התנהגות בעת המאסר – איך תבחן ועדת שחרורים התנהגות המבקש?

בעיניה של ועדת השחרורים, התנהגותו של המבקש בעת המאסר הינה משמעותית ביותר והיא לבדה בעלת משקל גבוה בבקשה לשחרור מוקדם.

ועדת השחרורים תבקש לבחון:

1. נתונים אישיים של המבקש : מצב משפחתי, גיל מצב בריאותי
2. התנהגות טובה של המבקש במהלך תקופת המאסר
3. גילוי יחס חיובי מצד המבקש לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו
4. האם המבקש השתמש בסם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים.
5. האם המבקש עבר גמילה משימוש בסם מסוכן.
6. האם המבקש עבר עבירה פלילית בעת מאסרו ומהי סוגה
7. האם המבקש פגע ו/או ניסה לפגוע באסירים ו/או בסוהרים ו/או לשבש את סדריו של המאסר.
8. האם המבקש היה מעורב בפעילות עבריינים בין כותלי בית המאסר או מחוץ לו
9. האם המבקש ניסה לברוח מבית המאסר ו/או לא שב מחופשה שניתנה לו
10. מהי חוות הדעת של שירות בתי הסוהר על המבקש
11. חוות הדעת של משטרת ישראל ורשויות הביטחון על המבקש
12. חוות דעת מקצועיות כמו עובדות סוציאליות ו/או בריאות הנפש
13. וכמובן, חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר (רש"א)

שיקולים מיוחדים להחלטת ועדת השחרורים

לועדה ישנם שיקולים נוספים אשר לרוב נוגעים לציבור ופחות נוגעים למבקש:

במקרים בהם בוצעה עבירה אשר נחשבת עבירה ברף העליון בחוק העונשין,

כמו למשל סכנה לבטחון המדינה ו/או פגיעה באמון הציבור, רשאית ועדת השחרורים לקבוע,

כי שחרור מוקדם יסכן את הציבור ואינו הולם את חומרת העבירה, אולם,

ככל שחולף הזמן והזמן הנותר לריצוי העונש מתקצר,

כך סיכויי הבקשה לשחרור מוקדם מועדת השחרורים יעלו.

מהם שיקולי ועדת השחרורים לשחרור מוקדם, כאשר מדובר במאסר על עבירת אלימות ו/או מין בתוך המשפחה?

במקרים שכאלו, ועדת השחרורים מחייבת את המבקש בחות דעת מקצועית הכוללת נציגים של משרד העבודה, הרווחה ושירות בתי הסוהר.

על מנת לאפשר שחרור מוקדם, חוות הדעת חייבת לציין,

כי המבקש אינו מסוכן לציבור (הדבר מתחייב גם מכח חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין).

במידה והוגשה חוות דעת המצביעה על מסוכנות שניתן לאיין אותה באמצעות טיפול,

רשאית ועדת שליש לשחרר את המבקש בתנאי שיקבל את הטיפול הראוי ובתנאי שלא יגרם נזק ציבורי.

מסוכנות

ועדת השחרורים תעמוד על האפשרות שמא המבקש ישוב ויבצע את אותן העבירות שבגינן הורשע או עבירות אחרות.

על כן, ועדת השחרורים בוחנת היטב מהם הסיכויים בשחרור מוקדם של המבקש יעמוד הציבור בכלל סכנה.

חרטה

ועדת השחרורים מקנה משקל רב להבעת החרטה הכנה מצד המבקש.

על כן, מבקש הטוען לחפותו עלול למצוא את עצמו בפני החלטה שלילית, בין היתר, בשל היותו מסרב להביע חרטה.

מעמד נפגע העבירה

חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001 מקנה לנפגעי עבירות מין ו/או אלימות,

את הזכות להתעדכן בבקשת המבקש לשחרור מוקדם.

יתרה מכך, החוק מקנה להם את האפשרות לבוא ולהשמיע את טיעוניהם בפני ועדת השחרורים גם כאשר טיעוניהם אינם עוסקים במסוכנותו של המבקש.

שיקול נוסף הינו האם שולם הפיצוי לנפגע העבירה או אם לאו.

כמובן שיעמוד לו לזכות באם שילם המבקש את הפיצוי שנקבע לו לנפגע העבירה.

הבקשה לשחרור מוקדם התקבלה – מהם תנאי השחרור המוקדם?

החלטת ועדת השחרורים לשחרר מבקש, הינה החלטה על תנאי.

כלומר, במשך תקופת התנאי המבקש נבחן. במידה ויבצע עבירה נוספת בתקופה זו אזי שיופעלו התנאים אשר נגזרו עליו.

מהם התנאים אשר ועדת השחרורים יכולה להשית על המבקש:

1. ערובה כספית
2. השתתפות בתוכנית שיקום
3. טיפול רפואי
4. איסור יציאה מן הארץ
5. דיווח על שינוי מקום מגורים
6. חיוב באיזוק אלקטרוני כהגדרתו לפני סעיף 22א לחוק המעצרים (איזוק יעשה בהסכמת המבקש)

שינוי תנאי שחרור

הועדה רשאית, בכל עת, עד תום תקופת התנאי, לשנות, לפי שיקול דעתה, את תנאי השחרור שנקבעו

דיון חוזר בהחלטת הוועדה לשחרר אסיר על תנאי

החליטה הוועדה לשחרר אסיר על-תנאי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לפנות לוועדה,

לא יאוחר ממועד שחרורו על-תנאי של המבקש, בבקשה לקיים דיון חוזר בענין שחרורו כאמור,

אם לאחר מתן ההחלטה התגלו עובדות חדשות באופן המעלה חשש ממשי כי המבקש אינו ראוי לשחרור או ששחרורו יסכן את שלום הציבור.

אם הוגשה בקשה לדיון חוזר אחרי שהוסכם לשחרר את המבקש,

רשאי יושב ראש הוועדה להורות על עיכוב שחרורו על-תנאי של המבקש לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים.

חשיבותו של ייצוג משפטי מול ועדת השחרורים

האפשרות אשר נפרסת בפני המבקש לבקש בקשה לשחרור מוקדם אשר ישיב לו את חירותו הינה חצי שנתית.

משמעות הדבר הינה כי במידה ובקשת המבקש בפני ועדת השחרורים נדחתה,

על המבקש להמתין חצי שנה(!) עד אשר יוכל להגיש בקשה חדשה בעניינו

(אלא אם כן החליטה הועדה על מועד אחר או שמא הרשות לשיקום האסיר ביקשה לדון בעניין המבקש במועד אחר).

בשל החשיבות הגדולה של בקשה לועדת שחרורים עלול המבקש למצוא את עצמו טועה טעות קטנה אשר עלולה לעלות לו בחודשים רבים אם לא שנים רבות מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, חשוב מאד להיעזר בשירותי עורך דין אשר מתמצא בייצוג בפני ועדת שחרורים ומבין היטב את החוק הפסיקה ואת אופיה של ועדת השחרורים ומכיר היטב את הגורמים אשר חוות דעתם הינה מכרעת.

ראוי לציין, כי אני מציעה מגוון שירותים, ביניהם שירותי עו"ד תעבורה.