מה צריך לדעת על הפקרה אחרי פגיעה?
בישראל מתרחשות מדי שנה בממוצע מעל 700 תאונות פגע וברח עם נפגעים, מתוכם כ-20 תאונות קטלניות בהן נהרג אדם וכ-70% מן הנהגים אשר ביצעו עבירה תאונה קטלנית והפקירו אדם, נתפסו או הסגירו את עצמם.
אין ספק, כי לא יהיה זה נכון, להקל ראש בעבירת הפקרה לאחר פגיעה, מאידך, ישנם לא מעט נהגים שהפקירו אדם מתוך לחץ נוראי, פחד, היסטריה וחוסר אונים ובוודאי שלא מתוך כוונה ברורה להשתמט מעונש.
יש לזכור, כי לא מדובר בעבירת רצח מדרגה ראשונה, אשר מתבצעת בכוונה פלילית ברורה, אלא שבמקרי ההפקרה מדובר בתאונת דרכים, שהנני יכולה לומר בשם לקוחותיי ובפה מלא, כי אף אחד ממבצעי העבירה - לא ייחל לה.
אז מהי בעצם עבירת הפקרה לאחר פגיעה ?
סעיף 64א לפקודת התעבורה כולל שתי חלופות: האחת, כאשר נוהג הרכב ידע או היה צריך לדעת, כי עלול היה להפגע אדם, עליו לעצור כדי לעמוד על תוצאות התאונה.
השנייה, כאשר נוהג הרכב ידע או היה צריך לדעת כי נפגע אדם ועליו להגיש עזרה לנפגע.
באחריות נהג אשר פוגע, או חושש כי פגע באדם, מחוייב לפי הוראות החוק:
- לעצור במקום התאונה
- להזעיק עזרה במהירות המירבית
- להמתין ליד הנפגע עד להגעתם של גופי ההצלה ולשתף פעולה עם דרישותיהם
- למנוע מקורבן כל נזק נוסף
- להגיש לנפגע עזרה ראשונה ככל שיוכל
מהו העונש בגין עבירת הפקרה לאחר פגיעה המוגדר בחוק?
עבירת הפקרה, הינה מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה, כאשר העונש המקסימאלי בגינה הוחמר לאחרונה והועלה לאחרונה ל- 14 שנות מאסר.
אולם המחוקק ראה לנכון, לדרג את הענישה.
למשל, במקרה של הפקרה ברשלנות, העונש המקסימלי הינו 3 שנות מאסר, במקרה של הפקרה המלווה בהתנהגות של אי עצירה ואי הגשת עזרה "מופגנת", העונש המירבי, הינו 7 שנות מאסר ובמקרה של הפקרה אשר גרמה לחבלה חמורה או ולמוות העונש המירבי הינו 14 שנות מאסר.
תיקון לחוק לעניין הפקרה - מה הוא אומר?
לאחרונה ולאחר הרשעתו של שלום ימיני, תוקן החוק בעניין עבירת הפקרה לאחר פגיעה ובנוסף להעלאת רף הענישה, הוחלט, כי עונשו של הנוסע (שאינו הנוהג) ברכב אשר נמלט מן מהמקום, יכול להגיע עד ל-7 שנות מאסר בפועל או מחצית מעונשו של הנהג.
מה באמת עומד מאחורי השוני בענישה?
לעניות דעתי, צדק המחוקק כאשר מצא לנכון לדרג את רף הענישה בעבירת ההפקרה, זאת לאור המציאות ונסיבות כל מקרה ומקרה.
כך למשל, נהג אשר יואשם בחלופה הראשונה או השנייה, יועמד לדין בבית משפט לתעבורה, שם העונשים מקלים יותר והתובע הינו תובע משטרתי ולא תובע מהפרקליטות, אשר מתעסק בתיקים קלים יותר ואילו מי שיואשם בחלופה השלישית, יעמוד לדין בבית משפט מחוזי.
שם העונשים דרך כלל מחמירים יותר והתובע הינו תובע מטעם הפרקליטות אשר מתעסק לרוב בעבירות בעלי אופי קשה יותר.
דיון בעבירת הפקרה לאחר פגיעה
עבירת הפקרה לאחר פגיעה נחשבת לעבירה על אמות המוסר, דריסתו (תרתי משמע) של כבוד האדם ועבירה שנחשבת למכוערת ביותר, אולם בתיקים רבים מסוג זה, מתגלות נסיבות מקלות כמו למשל, כאשר הנהג נכנס למצב של פניקה, סערת רגשות קשה, הלם או פשוט חוסר אונים מוחלט.
כל אלו מביאים לעיתים למצב אבנורמלי ולא הגיוני ובסופו של יום - לביצוע המעשה השפל.
ומה באשר לנוסע ברכב, האם במקרים בהם הנוסע ברכב נרדם ולא היה ער לכל המתרחש, האם נוכל להאשים אותו? האם כל נוסעי אוטובוס או ונוסעי מונית - גם עליהם תוטל אחריות פלילית בשל מעשי הנהג?
לא נראה כי המחוקק ירד לעומקם של הדברים ובמקרה הצורך, בתי המשפט יאלצו לתת דעתם לעניין זה.
לסיכום, אם חלילה פגעתם באדם, העצירה ומתן העזרה חשובים מאין כמותם בעיקר לנפגע ולהצלת חייו, אך גם לפוגע.
שאם לא כן, העונש הטמון במעשה זה הינו עונש כבד ובל נשכח את ה"צליבה התקשורתית".
אם לא חשבתם בהגיון, ביצעתם את המעשה, וזומנתם לחקירה, פנו לעורך דין המתמחה בתעבורה על מנת להבין את מצבכם המשפטי ולפעול בהתאם.
פנייה זו יכולה לשפר את פני הדברים באופן מהותי.
הגדרת הפקרה לאחר פגיעה
הגדרת עבירת הפקרה לאחר פגיעה מפורטת בסעיף 64א לפקודת התעבורה:
- נהג אשר היה מעורב בתאונה בה נפגע אדם והיה עליו לדעת כי נפגע אדם או עשוי היה להפגע ולא עצר במקום או במקום קרוב ככל האפשר כדי להעריך את תוצאת התאונה ולהזעיק עזרה – דינו מאסר
- נהג אשר עצר ומצא כי אדם נפגע ולא הזעיק עזרה
- נהג אשר גרם לחבלה חמורה או מוות ולא עצר או לא הזעיק עזרה
כלומר, החוק מנסה לגרום לנהג או לנוסע אשר נכח בתאונת דרכים, לעצור את הרכב ולהושיט עזרה.
החוק מנסה לדחות טענות של נהגים אשר טענו כי לא ידעו כי התרחשה תאונת דרכים, שעה שהוא קובע, כי מספיק שאדם סביר היה יכול לדעת שהתרחשה תאונת דרכים על מנת שיחוייב לעצור את רכבו ולהזעיק עזרה.
חשוב לשים לב, כי החובה להזעיק עזרה לא חלה רק על הנהג, אלא חלה גם על הנוסע ברכב.
גם הוא, מחוייב להתקשר לגופי ההצלה ובהקדם האפשרי.
במקרה בו נוסע נמנע מלהזעיק עזרה – בית המשפט יכול לגזור עליו עונש של מחצית מעונשו של הנהג.
יצויין, כי החוק לא יחול על קטין שטרם מלאו לו 16.
הגדרת הזעקת עזרה בהפקרה לאחר פגיעה
יש להושיט עזרה מתאימה לנפגע בין אם זו עזרה הכרוכה ביצירת קשר עם גופי ההצלה והמתנה עד הגעתם ובין אם להגיש עזרה ראשונית במקום האירוע, כמובן לפי הכשרתו ויכולתו של הנהג.
נציין, כי הזעקת עזרה נדונה בפסיקה.
במקרה בו הנהג התקשר לגופי ההצלה, אולם לא עשה זאת במועד הקרוב ביותר לאירוע, יתכן ותוטל עליו אשמה (אלא אם יוכיח אחרת).
מקרה נוסף בו הזעקת עזרה נדחתה התרחש, כאשר הנהג התקשר לגופי ההצלה אך לא נשאר במקום האירוע.
ב-2 מקרים אלו בית המשפט התחשב בנסיבות, אולם לא זיכה את הנהג מהפקרה לאחר פגיעה.
להבדיל מ-2 מקרים אלו, ישנם מקרים נוספים בהם נהג זוכה לחלוטין מהפקרה לאחר פגיעה וזאת כאשר עולה הספק האם הנהג הוא באמת הנהג אשר ביצע את העבירה או שמא עורך הדין בחקירתו מוכיח כי יסודות העבירה לא מתקיימים בשלמותם (!).
מהו העונש בגין הפקרה לאחר פגיעה?
העונש נחלק ל- 4 קבוצות :
- כאשר נהג מואשם בתאונת פגע וברח – 3 שנים מאסר
- כאשר נהג מואשם בתאונת פגע וברח ואדם נפגע – 7 שנים
- כאשר נהג מואשם בעבירת של פגע וברח בה נפגע או נהרג אדם – 14 שנים
- כאשר נוסע מואשם באי מתן עזרה – חצי מן העונש שיגזר על הנהג.
כלומר אם נהג הואשם בהריגה ויגזר עליו 14 שנות מאסר אזי שעל הנוסע יגזרו 7 שנים (ניתן לראות לדוגמא את פסק הדין בעניין שלום ימיני).
איך מנתח בית המשפט את הפקרה לאחר פגיעה?
ההסתכלות הינה אובייקטיבית וסובייקטיבית
- אובייקטיבית: יש לשאול את השאלה האם במקרה הספציפי הזה, נהג סביר היה אמור לדעת על קרות התאונה
- סובייקטיבית: יש לשאול את השאלה האם הנהג הספציפי הזה, במקרה הספציפי הזה, היה אמור לדעת שהתרחשה תאונת דרכים.
טענות שהועלו בפני בית המשפט כנגד כתב אישום של הפקרה לאחר פגיעה מקרה בו הנהג טען, כי היה בטוח שהמעורב נפטר מייד לאחר שהנהג פגע בו ועל כן, לא היה בהושטת העזרה של הנהג כדי לעלות או להוריד לעניין הצלת חייו של המעורב.
בית המשפט בחן את הטענה והחליט, כי במקרים אלו, על הנהג להיות בטוח לחלוטין שהמעורב נפטר מייד לאחר קרות האירוע.
יצויין כי לרוב, בית המשפט יתקשה לקבל טענה כזו מאדם שאינו איש מקצוע ואינו יכול להיות סמוך ובטוח בפטירתו של אדם ועלינו לקחת עובדה זו בחשבון טרם התייצבות בבית המשפט.
מה כן יחשב כסיבה להפחתה בעונש?
במקרה שנהג כבר הורשע בהפקרה לאחר פגיעה או שבידו הסדר טיעון מול התביעה באשר לעבירה זו, אזי שבית המשפט מתחשב בלקיחת האחריות של הנהג, בהודאתו, בהסגרה עצמית, בעברו הנקי וכיוצ"ב.
פגע וברח , אי השארת פרטים – מה ההבדל בין האישומים?
כפי שניתן לבחון, הפקרה לאחר פגיעה נחשבת כעבירה בעלת יסוד נפשי, כלומר עבירה שיש בה כוונה או לכל הפחות עצימת עיניים / רשלנות והרשעה בה יכולה להיות קשה.
לכן, המחוקק מצא לנכון ליצור הדרגתיות כלשהי למקרים בהם לא יהיה הוגן להרשיע בעבירה חמורה שכזו:
תקנה 144 לתקנות התעבורה, מורה כיצד על נהג לפעול במקרה של תאונה: לעצור מיד את הרכב, לא להזיז את הרכב, להזעיק עזרה להמתין לגורמי הצלה ולשוחח עם גורמי משטרה.
סעיף זה קל בהרבה מסעיף של הפקרה לאחר פגיעה אולם במידה ונהג מורשע בסעיף זה, חלה עליו פסילת מינימום של 3 חודשי פסילה, תנאי וקנס כספי.
תקנה 146 לתקנות התעבורה, לא תעמוד על דם רעך – מורה על כל אדם באשר הוא, להושיט עזרה כאשר הוא עד לפציעתו של אדם.
סעיף 62(7) לפקודת התעבורה – סעיף זה מורה לנהג לעצור את רכבו, אם בגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לבהמה או לרכב.
בנוסף, הסעיף מחייב את הנהג לגלות את שמו ומענו במידה ונדרש. עונשו של נהג שלא ממלא אחר סעיף זה הינו עד מאסר של שנתיים.
לסיכום, בין אם מדובר בנהג אשר נתקף חרדה קשה לאחר תאונת דרכים ובין אם מדובר בנהג אשר התפתה לנסוע ממקום בו התרחשה התאונה ולהשאיר את הטעות הנוראית הזו מאחוריו, עדיין יתכן והוא יכנס להגדרת הפקרה לאחר פגיעה וימצא את עצמו מסכן את חירותו, רשיונו, וחייו.
על כן, אם שגית, גש להיוועץ עם עורך דין לדיני תעבורה, על מנת שינתח את תיקך, יתכן ומצבך שונה בתכלית ממה שחשבת.
האמור לעיל אינו מהווה חו"ד"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין לתעבורה.