מצלמות תנועה חדשות

אין צורך לבצע במצלמות המהירות - כיול תקופתי במעבדה חיצונית מוסמכת

שני אמצעי אכיפת עבירות המהירות הנפוצים ביותר בארצנו, הינם, אקדח הלייזר או במילים אחרות הממל"ז -

המופעל על ידי שוטר אשר מכוון אותו אל עבר לוחית הרישוי הקדמית של הרכב ואחרי פרק זמן של 1/3 שניה מתקבלת קריאת מהירות וטווח הרכב.

המכשיר השני הוא מצלמת המהירות- מכשיר שמחובר למצלמה השולח קרן לעבר התנועה החולפת.

בכל פעם שהקרן פוגעת ברכב, היא מוחזרת למכשיר והוא מחשב –

על פי השינוי בתדר הקרן המוחזרת - באיזו מהירות נוסע הרכב.

שני מכשירים אלו, נכבדי, נכון לפסיקה האחרונה, אינם חייבים עוד לעבור כיול תקופתי במעבדה חיצונית מוסמכת.

השופט הנכבד מבית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, ציין בפסק הדין,

כי בעוד קיימת "חזקת אמינות" כלפי מכשירי מדידת המהירות – חזקה זו איננה ניתנת לסתירה עוד.

מה שאומר לגבינו, נהגים יקרים, כי גם אם הינכם בטוחים בכפותכם, וסמוכים,

כי לא חרגתם ולו במעט מהמהירות המותרת, ומד המהירות חולק עליכם –

הרי שסיכוייכם לזיכוי צונחים להם באחוזים רבים.

השופט הנכבד ג'ובראן פסק, כי פעולות הכיול אשר משטרת ישראל מבצעת כיום למכשירים,

הינן מספיקות ויש בכוחן להפיק תוצאות מדויקות אודות מהירות הרכבים הנמדדים על ידי המשטרה.

עוד לטענת בית המשפט העליון, בדיקות הכיול המבוצעות על פי הוראות היצרן ונוהלי המשטרה, מספקות מידע מדוייק דיו.

אם כך, הרשו לי להעלות את שתי השאלות הבאות: האם לא מדובר ביד קלה על ההדק על מנת שנורשע בפלילים?

וכל זה, כאשר לא קיימת חקיקה מסודרת באשר למעבדות המשטרה ואמינות המכשירים היוצאים מהן והנמצאים בשימוש חוזר ונשנה על ידי משטרת ישראל?

האם כיול לא אמור להיות כחלק בלתי נפרד מאחזקתו השוטפת של כל מכשיר מדידה באשר הוא?

התשובה לשתי שאלותי אלו, לפי פסק הדין החדש הינה - בשלילה.

מתוצאת פסק הדין עולה איפוא, כי עלינו הנהגים, להציג ממצאים מעבדתיים שיוכיחו סטייה במדידתו של המכשיר.

מיותר לציין, כי נטל הוכחה שכזה, הינו יקר ומסובך ביותר לאזרח הממוצע.

הפתח היחיד שעלול להרגיענו הינו ה"נו-נו" שקיבלה המדינה בפסק הדין,

דהיינו שעליה לחדש את הנחיותיה, ונהליה הפנימיים לפתח ולעדכן את מעבדותיה והכל על מנת לנסות ולהגיע לדיוק טכנולוגי מירבי.

עניין הכיול אינו הגורם היחיד אשר עלינו לבדוק באת שאנו מואשמים בנהיגה במהירות גבוהה מהמהירות המותרת על פי חוק,

ישנם כמה אלמנטים נוספים שאף יכולים להוכיח את חפותינו כמו למשל פגמים אצל מפעיל המכשיר,

ליקויים בהפעלתו של המכשיר, כשלים כלשהם בנהלי התחזוקה במשטרת ישראל וכד'.

עדיין נותרה בידינו הסוגיה מהעניינת – מה תהיה השלכת הפסיקה הנזכרת לעיל על פרוייקט מצלמות תנועה חדשות?

האם גם כאן חזקת האמינות איננה ניתנת לסתירה? ימים יגידו.

מצלמות תנועה חדשות

מי מאיתנו לא מאס להאזין לחדשות ולשמוע שוב ושוב על תאונות דרכים?

ככל הנראה גם משרד התחבורה מאס, ובחר לרשת את המדינה במערך שלם של מצלמות מהירות חדשות.

אך האם זהו אכן הפתרון למכת תאונות הדרכים? – ספק רב...

המצלמות החדשות הקרויות "גסטו",

מבוססות על תשתית המותקנת על גבי הכביש ובעלות איכות צילום גבוהה במיוחד כמו גם מהירותן (2 תמונות בשניה).

עובדה אשר עשויה להערים קשיים ראייתיים, עלינו הנהגים, בבוא העת בבתי המשפט.

המצלמות הללו מסוגלות לזהות נסיעה במהירות מופרזת, וכן מעבר באור אדום תוך שהתחכמויות למיניהן כמו הפעלת פלאש,

החזרת אור לעבר המצלמה, או אף פגיעה פיסית במצלמות... 'שיטות אלו' איבדו את תוקפן בעידן זה,

כיון ששיטת המצלמות החדשות הינה שונה בתכלית.

העידן החדש גם מביא אותנו הנהגים לקבל לידינו את הדוח תוך כ-3 ימים מיום ביצוע העבירה דבר,

אשר  עשוי לפגוע גם בטענת ההתיישנות.

מצלמות דוגמת אלו מותקנות היום, בין היתר, על כבישים 1,2,4,20,40,44. אך רבותי, הרשו לי להעלות לפניכם 3 שאלות:

האם לדעתכם אלו כבישים המוגדרים כבעלי מסוכנות גבוהה או דווקא כבישים הבטוחים יותר, בעלי נתיבים רבים ושוליים רחבים יותר?

האם ההשקעה האדירה בהתקנת המערך מקופת משלם המיסים אמורה להפחית משמעותית את מספר תאונות הדרכים?

כאשר, ככל הידוע רק כ-5% מתאונות הדרכים נגרמות בשל נהיגה במהירות שאינה תואמת את תנאי השטח (שרק חלקן בגין מהירות מופרזת)?

האם הסכומים האמורים להשתלשל לקופת המדינה בעקבות המערך (שאמורים להגיע לכ-מיליארד שקלים בשנה)- ימנעו את תאונות הדרכים?

נראה כי המענה על השאלות הללו מוביל למסקנה די ברורה.

וברשותכם, עוד עובדה קצרה לסיכום, בכבישים מסוימים קיימות מספר לא מבוטל של מצלמות שאינן מרוחקות זו מזו,

וכל זאת בטווח נסיעה של כ-50 קילומטרים(!)

כך שמי מאיתנו שיבחר ללחוץ על דוושת הגז, בין אם מעט יותר מהמותר עפ"י חוק,

ובין אם הרבה יותר מהמותר עפ"י חוק, צפוי שלא להסתפק בקנס יחיד אלא בזוג ואף בשלושה קנסות,

וכן בנוסף בהיקף נקודות בגין 3 דוחות שונים

(כ-24 נקודות בנסיעה אחת בטווח של 50 ק"מ בלבד)

ומעל 2,000 ₪ קנס כספי ובמקרים מסוימים אף סנקציות נוספות.

סביר? רציונלי? יעמוד במבחן משפטי?

לא בטוח ובהחלט נתון לויכוח!

האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום התעבורה