הטרדה מינית במקום העבודה

הטרדה מינית במקום העבודה  - מעוגן בחוק למניעת הטרדה מינית,

התשנ"ח 1998, וכן בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות המעביד), התשנ"ח 1998.

מטרת החוק והתקנות היא לאסור ולמנוע כל הטרדה מינית בעבודה, וכן לקבוע את הטיפול בתלונה שכזו.

על המעסיק לעמוד בדרישות הרף המינימליות שנקבעו בחוק,

הטיפול והאכיפה של החוק ובכך להמנע עד כמה שניתן מהטרדה מינית בעבודה ו/או בטיפול לקוי בתלונה שכזו.

תוך כדי הליכי חקיקת החוק, היה חשש כי החוק יביא לריבוי תביעות,

ניצול החוק ושימושו לרעה ע"י עובדים אשר מבקשים להתנקם במעסיקיהם או בעובדים אחרים, על לא עוול בכפם.

אולם מאז כניסתו של החוק לתוקפו (ספט' 1998) המציאות מראה, כי מוגשות תביעות בודדות בכל שנה.

• יובהר כי הדברים המובאים פה, מנוסחים בלשון זכר והם חלים בהתאמה על 2 בני המין.

מהי הטרדה מינית במקום העבודה?

החוק מגדיר 5 סוגי התנהגות אשר יכולות לענות להגדרה של הטרדה מינית בעבודה:

1. סחיטה באיומים – כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
2. מעשים מגונים – סעיף זה מפנה לחוק הפלילי (העונשין) והכוונה היא, ליטוף עצמי, נגיעות התערטלות וכיוצ"ב;
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי איננו מעוניין בהצעותיו;
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם והמתמקדות במיניותו (בע"פ, בכתב, בהתנהגות ובכל דרך אחרת), כאשר אותו אדם הראה למטריד כי ההתייחסות אינה רצויה.
5. התייחסות מעליבה, פוגענית, מבזה או משפילה לאדם ביחס למינו, מיניותו ולנטייתו המינית.

מהי "התנכלות" בהטרדה מינית במקום עבודה?

התנכלות תחשב כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית בעבודה,

או בתלונה או בתביעה, אשר הוגשו בעניין הטרדה מינית בעבודה.

התנכלות יכולה לבוא בכמה צורות ואופנים:

פיטורי העובד המתלונן, הורדה בדרגה, פגיעה בשכר, יחס פוגעני, הרעה בתנאי העסקה ועוד.

מהם החובות החלות על מעסיק בכדי למנוע ככל הניתן הטרדה מינית במקום העבודה?

ראשית, על המעסיק לקבוע כללים להגשת תלונות, לטפל ביעילות בכל תלונה ולתקן פגיעה שנגרמה לעובד המתלונן.

1. המעסיק חייב להביא לידיעת כל עובד וכל מי שממונה מטעמו על על עובדיו, את האיסור המוחלט על הטרדה מינית בעבודה והתנכלות.
2. המעסיק חייב לדרוש מכל עובד ומכל ממונה מטעמו, להמנע מלהטריד מינית או להתנכל במסגרת יחסי העבודה (מקום עבודה, פעילות מטעם המעסיק ובכל מקום בו מתקיימים יחסי מרות).
3. להביא לידיעת כל עובד ועל מי שממונה מטעמו, את נוסח תקנון מניעת הטרדה מינית בעבודה.
4. מעסיק עד 25 עובדים – צריך להביא לידיעת העובדים את נוסח התקנון או ע"י מסירה אישית או ע"י פרסום מקום בולט לעין במקום העבודה. מעסיק מעל 25 עובדים – צריך להביא לידיעת העובדים את נוסח התקנון לדוגמא במקום בולט לעין במקום העבודה, ואם  יש מספר סניפים אז בכל סניף.

עותק מהתקנון ימסר לכל ממונה מטעם המעסיק, לארגון העובדים היציד של העובדים, ולכל עובד עפ"י דרישתו.

1. מעסיק חייב לאפשר לעובדיו להשתתף בסדנאות, הרצאות וכו' בנושא הטרדה מינית בעבודה.

1. אם חל אצל המעסיק 'הסדר משמעת' (לדוגמה חוק שירות המדינה), חייב הוא לקבוע את הטרדה מינית בעבודה כעבירת משמעת חמורה.

מי מטפל בתלונה במקום העבודה?

עפ"י הוראות החוק, חייב כל מעסיק למנות אחראי מטעמו אליו יופנו תלונות על הטרדה מינית והתנכלות.

האחראי אינו חייב להיות בהכרח עובד של אותו מעסיק.

יש לתת עדיפות לאדם בעל כישורים, מעמד וניסיון המתאימים לתפקיד האחראי.

האחראי חייב להיות בקיא בהוראות החוק.

1. לדאוג שלכל העובדים תהא גישה נוחה לאחראי;
2. למנות ממלא מקום לאחראי למקרים בהם האחראי הקבוע לא יכול למלא את תפקידו;
3. ליידע את כל העובדים בדבר זהותו של האחראי;
4. אם המעסיק מעסיק פחות מ-10 עובדים הוא רשאי לשמש בעצמו כאחראי;
5. אם התלונה היא כנגד האחראי, אז ממלא מקומו יטפל בתלונה ואם אין לו ממלא מקום אזי שהמעסיק בעצמו יטפל בתלונה עפ"י כל ההוראות החלות על האחראי;
6. אם התלונה היא כנגד עובד קבלן או כח אדם, יכול המתלונן להגיש את התלונה גם לאחראי של הקבלן או כח האדם או לאחראי של המעסיק שלו – הכל לפי בחירתו;
7. אם נודע למעסיק על מקרה של הטרדה מינית בעבודה או התנכלות, מבלי שהוגשה תלונה רשמית, או לחילופין, כאשר המתלונן חזר בו מהתלונה – עליו להעביר את הטיפול לאחראי לבירור מלא, וכן לסיבה בגינה חזר בו המתלונן מהתלונה;
8. אם נודע למעסיק על מקרה של הטרדה מינית בעבודה או התנכלות, מבלי שהוגשה תלונה, עליו לערוך בירור מלא ומקיף לגבי המקרה;
9. במהלך בירור התלונה חייב המעסיק להגן על המתלונן מפני פגיעה בתנאי העבודה, או מפני כל פגיעה ביחסי העבודה.
10. על המעסיק להרחיק את האדם 'המטריד', אשר כנגדו הוגשה התלונה, מהעובד המתלונן ככל הניתן (ואגב, לא להפך!).

מהו הטיפול בתלונה בדבר הטרדה מינית במקום העבודה?

1. על האחראי לשטוח בפני המתלונן את הדרכים לטיפול בהטרדה מינית בעבודה כפי שמוגדרים בחוק;
2. האחראי יברר את דבר התלונה, פרטי התלונה, ישמע את כל הגרסאות, לרבות של עדים למקרה ככל שהיו כאלה;
3. על האחראי לשמור על פרטיותם של כל המעורבים בתלונה;
4. על האחראי לטפל במהירות, ביעילות וביסודיות בתלונה;
5. עם תום הבירור על האחראי להגיש סיכום בכתב, ובו יכתוב את המלצותיו לטיפול.

מהן חובות מעסיק לאחר בירור תלונה בענין הטרדה מינית במקום העבודה?

לאחר שקיבל המעסיק את הסיכום והמלצות האחראי עליו לפעול בתוך 7 ימים  באחת מהדרכים הבאות:

1. יתן הנחיות לצדדים המעורבים, ולרבות הרחקת 'המטריד' מהמתלונן.
2. יתן הנחיות לגבי תיקון הפגיעה שנגרמה למתלונן.
3. יפתח בהליכים משמעתיים, ככל שנהוג במקום העבודה.
4. לא ינקוט בשום צעד.

המעסיק חייב למסור הודעה מנומקת בכתב לצדדים וכן לאחראי על הצעדים בהם החליט לנקוט.

מהם הליכים משפטיים בענין הטרדה מינית במקום העבודה?

היות והטרדה מינית בעבודה מהווה גם עבירה פלילית,

אזי שיש צורך בהגשת תלונה במשטרת ישראל,

על מנת שינקטו הליכים משפטיים כנגד המתלונן, ולרבות הגשת כתב אישום.

היות והטרדה מינית בעבודה מהווה גם עוולה אזרחית,

אזי שלמתלונן קיימת הזכות והאפשרות גם להגיש תביעה בפני בית הדין האיזורי לעבודה ואשר בה תידון התלונה,

נסיבותיה, תוצאותיה וכן הטיפול של המעסיק בה. הדיון לענין זה יהיה בדלתיים סגורות ושמות הצדדים ישארו חסויים.

עפ"י החוק לבתי הדין לעבודה הסמכות לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק עד 50,000 ש"ח.

ההתיישנות הינה 7 שנים (בעבר היתה 3 שנים בלבד).

הטרדה מינית בעבודה -  חל על כל מקומות העבודה, וכן גם בצה"ל,

משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסדות חינוך והאקדמיה (יחסי מרצה- סטונדט), בתי חולים ומרפאות וכיוצ"ב.

האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין.